Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

מצוות עשה

עשה א

מצוה ראשונה ממצוות עשה, לידע שיש שם אלוה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

עשה ב

לייחדו, שנאמר "ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד).

עשה ג

לאוהבו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו,ה).

עשה ד

ליראה ממנו, שנאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו,יג; דברים י,כ).

עשה ה

להתפלל, שנאמר "ועבדתם, את ה' אלוהיכם" (שמות כג,כה); עבודה זו תפילה.

עשה ו

לדובקה בו, שנאמר "ובו תדבק" (דברים י,כ).

עשה ז

להישבע בשמו, שנאמר "ובשמו, תישבע" (דברים ו,יג; דברים י,כ).

עשה ח

להידמות בדרכיו הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (דברים כח,ט).

עשה ט

לקדש את שמו, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב).

עשה י

לקרות קרית שמע פעמיים בכל יום, שנאמר "ודיברת בם... בשוכבך ובקומך" (דברים ו,ז).

עשה יא

ללמוד תורה וללמדה, שנאמר "ושיננתם לבניך" (דברים ו,ז).

עשה יב

לקשור תפילין בראש, שנאמר "והיו לטוטפות, בין עיניך" (דברים ו,ח).

עשה יג

לקשור תפילין ביד, שנאמר "וקשרתם לאות, על ידך" (דברים ו,ח).

עשה יד

לעשות ציצית, שנאמר "ועשו להם ציצית" (במדבר טו,לח).

עשה טו

לקבוע מזוזה, שנאמר "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים ו,ט; דברים יא,כ).

עשה טז

להקהיל את העם לשמוע את התורה במוצאי שביעית, שנאמר "הקהל את העם" (דברים לא,יב).

עשה יז

לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו, שנאמר "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא,יט).

עשה יח

לכתוב המלך ספר שני לעצמו, יתר על האחד של כל אדם, כדי שיהיה לו שתי תורות, שנאמר "וכתב לו את משנה התורה הזאת" (דברים יז,יח).

עשה יט

לברך אחר המזון, שנאמר "ואכלת, ושבעת -- ובירכת את ה' אלוהיך" (דברים ח,י).

עשה כ

לבנות בית הבחירה, שנאמר "ועשו לי מקדש" (שמות כה,ח).

עשה כא

ליראה מבית זה, שנאמר "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב).

עשה כב

לשמור בית זה תמיד, שנאמר "ואתה ובניך איתך, לפני אוהל העדות" (במדבר יח,ב).

עשה כג

להיות הלוי עובד במקדש, שנאמר "ועבד הלוי הוא" (במדבר יח,כג).

עשה כד

לקדש הכוהן ידיו ורגליו בשעת העבודה, שנאמר "ורחצו אהרון ובניו" (שמות ל,יט).

עשה כה

לערוך נרות במקדש, שנאמר "יערוך אותו אהרון ובניו" (שמות כז,כא).

עשה כו

לברך כוהנים את ישראל, שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו,כג).

עשה כז

להסדיר לחם ולבונה לפני ה' בכל שבת, שנאמר "ונתת על השולחן לחם פנים" (שמות כה,ל).

עשה כח

להקטיר קטורת פעמיים ביום, שנאמר "והקטיר עליו אהרון, קטורת סמים" (שמות ל,ז).

עשה כט

להבעיר אש במזבח העולה תמיד, שנאמר "אש, תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו,ו).

עשה ל

להרים את הדשן מעל המזבח, שנאמר "והרים את הדשן" (ויקרא ו,ג).

עשה לא

לשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר "וישלחו מן המחנה, כל צרוע וכל זב; וכול, טמא לנפש" (במדבר ה,ב).

עשה לב

לחלוק כבוד לזרעו של אהרון ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר "וקידשתו" (ויקרא כא,ח).

עשה לג

להלביש הכוהנים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר "ועשית בגדי קודש" (שמות כח,ב).

עשה לד

לשאת את הארון על הכתף כשנושאים אותו, שנאמר "בכתף יישאו" (במדבר ז,ט).

עשה לה

למשוח כוהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר "שמן משחת קודש" (שמות ל,לא).

עשה לו

להיות הכוהנים עובדים במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדים כאחד, שנאמר "וכי יבוא הלוי" (דברים יח,ו) "לבד ממכריו, על האבות" (דברים יח,ח).

עשה לז

להיות הכוהנים מיטמאים לקרוביהן ומתאבלין עליהן כשאר ישראל שהן מצווין להתאבל, שנאמר "לה, ייטמא" (ויקרא כא,ג).

עשה לח

להיות כוהן גדול נושא בתולה, שנאמר "והוא, אישה בבתוליה ייקח" (ויקרא כא,יג).

עשה לט

להקריב תמידין בכל יום, שנאמר "שניים ליום, עולה תמיד" (במדבר כח,ג).

עשה מ

להקריב כוהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר "זה קרבן אהרון ובניו" (ויקרא ו,יג).

עשה מא

להוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר "וביום, השבת -- שני כבשים" (במדבר כח,ט).

עשה מב

להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר "ובראשי, חודשיכם" (במדבר כח,יא).

עשה מג

להוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר "שבעת ימים, תקריבו אישה לה'" (ויקרא כג,לו).

עשה מד

להקריב מנחת העומר ממוחרת יום ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר "והבאתם את עומר" (ויקרא כג,י).

עשה מה

להוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר "וביום הביכורים" (במדבר כח,כו).

עשה מו

להביא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבים בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה" (ויקרא כג,יז) "והקרבתם על הלחם" (ויקרא כג,יח).

עשה מז

להוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר "ובחודש השביעי באחד לחודש" (במדבר כט,א).

עשה מח

להוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר "ובעשור לחודש השביעי" (במדבר כט,ז).

עשה מט

לעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר "בזאת יבוא אהרון, אל הקודש: בפר בן בקר" (ויקרא טז,ג), וכל העבודה הכתובה בפרשת אחרי מות.

עשה נ

להוסיף קרבן ביום חג הסוכות, שנאמר "והקרבתם עולה אישה ריח ניחוח" (במדבר כט,יג).

עשה נא

להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, כי רגל בפני עצמו הוא, שנאמר "ביום, השמיני" (במדבר כט,לה).

עשה נב

לחוג ברגלים, שנאמר "שלוש רגלים, תחוג לי" (שמות כג,יד).

עשה נג

להיראות ברגלים, שנאמר "שלוש פעמים, בשנה -- ייראה, כל זכורך" (שמות כג,יז; שמות לד,כג; דברים טז,טז).

עשה נד

לשמוח ברגלים, שנאמר "ושמחת, בחגך" (דברים טז,יד).

עשה נה

לשחוט כבש הפסח, שנאמר "ושחטו אותו, כול קהל" (שמות יב,ו).

עשה נו

לאכול בשר פסח צלי בלילי חמישה עשר בניסן, שנאמר "ואכלו את הבשר" (שמות יב,ח).

עשה נז

לעשות פסח שני, שנאמר "בחודש השני בארבעה עשר" (במדבר ט,יא).

עשה נח

לאכול את בשר פסח שני על מצה ומרור, שנאמר "על מצות ומרורים, יאכלוהו" (במדבר ט,יא).

עשה נט

לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות, שנאמר "ותקעתם בחצוצרות" (במדבר י,י).

עשה ס

להיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה, שנאמר "מיום השמיני, והלאה" (ויקרא כב,כז).

עשה סא

להיות כל קרבן בהמה תמים, שנאמר "תמים יהיה לרצון" (ויקרא כב,כא).

עשה סב

למלוח כל קרבן, שנאמר "על כל קרבנך, תקריב מלח" (ויקרא ב,יג).

עשה סג

מעשה העולה, שנאמר "אם עולה קרבנו" (ויקרא א,ג).

עשה סד

מעשה חטאת, שנאמר "זאת תורת החטאת" (ויקרא ו,יח).

עשה סה

מעשה האשם, שנאמר "זאת תורת, האשם" (ויקרא ז,א).

עשה סו

מעשה זבח השלמים, שנאמר "וזאת תורת, זבח השלמים" (ויקרא ז,יא).

עשה סז

מעשה המנחה, שנאמר "ונפש, כי תקריב קרבן מנחה" (ויקרא ב,א).

עשה סח

להקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה, שנאמר "ואם כל עדת ישראל, ישגו" (ויקרא ד,יג).

עשה סט

להקריב היחיד קרבן חטאת אם שגג במצות לא תעשה שחייבים עליה כרת, שנאמר "ונפש כי תחטא" (ויקרא ה,א).

עשה ע

להקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא חטא שחייבים עליו חטאת או לא חטא, שנאמר "ולא ידע ואשם... והביא את אשמו" (ראה ויקרא ה,יז-יח); וזהו נקרא אשם תלוי.

עשה עא

להקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע, מביא קרבן אשם; וזהו הנקרא אשם ודאי.

עשה עב

להקריב קרבן עולה ויורד, שנאמר "אם לא תגיע ידו" (ויקרא ה,ז), "ואם לא תשיג ידו" (ויקרא ה,יא).

עשה עג

להתוודות לפני ה' מכל חטא שיעשה האדם, בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן, שנאמר "והתוודו, את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ז).

עשה עד

להקריב הזב קרבן אחר שיטהר, שנאמר "וכי יטהר הזב" (ויקרא טו,יג).

עשה עה

להקריב הזבה קרבן אחר שתטהר, שנאמר "ואם טהרה, מזובה" (ויקרא טו,כח).

עשה עו

להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר "וביום השמיני ייקח" (ויקרא יד,י).

עשה עז

להקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר "ובמלאות ימי טוהרה" (ויקרא יב,ו).

עשה עח

לעשר הבהמה, שנאמר "וכל מעשר בקר וצאן" (ויקרא כז,לב).

עשה עט

לקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר "כל הבכור אשר ייוולד" (דברים טו,יט).

עשה פ

לפדות בכור אדם, שנאמר "אך פדה תפדה, את בכור האדם" (במדבר יח,טו).

עשה פא

לפדות פטר חמור, שנאמר "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד,כ).

עשה פב

לערוף פטר חמור, שנאמר "ואם לא תפדה וערפתו" (שמות יג,יג; שמות לד,כ).

עשה פג

להביא כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר "ובאת שמה" (דברים יב,ה), "והבאתם שמה" (דברים יב,ו).

עשה פד

להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר "ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך" (דברים יב,יד).

עשה פה

להיטפל בהבאת הקרבנות מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר "רק קודשיך אשר יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת" (דברים יב,כו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקודשי חוצה לארץ.

עשה פו

לפדות קודשים בעלי מומים ויהיו מותרים, שנאמר "רק בכל אוות נפשך תזבח" (דברים יב,טו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שייפדו.

עשה פז

להיות התמורה קודש, שנאמר "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג).

עשה פח

לאכול שיירי מנחות, שנאמר "והנותרת ממנה, יאכלו אהרון ובניו" (ויקרא ו,ט).

עשה פט

לאכול בשר חטאת ואשם, שנאמר "ואכלו אותם אשר כופר בהם" (שמות כט,לג).

עשה צ

לשרוף בשר קודש שנטמא, שנאמר "והבשר אשר ייגע בכל טמא" (ויקרא ז,יט).

עשה צא

לשרוף הנותר, שנאמר "והנותר, מבשר הזבח -- ביום, השלישי, באש, יישרף" (ויקרא ז,יז).

עשה צב

לגדל הנזיר שיערו, שנאמר "גדל פרע, שיער ראשו" (במדבר ו,ה).

עשה צג

לגלח הנזיר שיערו על קרבנותיו במלאות ימי נזרו, או בתוך ימי נזרו אם נטמא, שנאמר "וכי ימות מת עליו" (במדבר ו,ט).

עשה צד

לקיים אדם כל מה שיוציא בשפתיו, מקרבן או צדקה וכיוצא בהם, שנאמר "מוצא שפתיך, תשמור ועשית" (דברים כג,כד).

עשה צה

לדון בהפרת נדרים בכל הדינים האמורין בתורה.

עשה צו

להיות כל הנוגע בנבילה טמא, שנאמר "וכי ימות מן הבהמה" (ויקרא יא,לט).

עשה צז

להיות שמונה שרצים מטמאין, שנאמר "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא,כט).

עשה צח

להיות האוכלין מיטמאין, שנאמר "מכל האוכל אשר ייאכל" (ויקרא יא,לד).

עשה צט

להיות הנידה טמאה ומטמאה לאחרים.

עשה ק

להיות היולדת טמאה כנידה.

עשה קא

להיות המצורע טמא ומטמא.

עשה קב

להיות בגד מנוגע טמא ומטמא.

עשה קג

להיות בית מנוגע מטמא.

עשה קד

להיות הזב מטמא.

עשה קה

להיות שכבת זרע מטמאה.

עשה קו

להיות הזבה מטמאה.

עשה קז

להיות המת מטמא.

עשה קח

להיות מי נידה מטמאין לאדם טהור, ומטהרין לאדם טמא מטומאת מת בלבד. וכל אלו הדינין של טמאין אלו, רוב משפטי כל טומאה וטומאה מהן מבואר בתורה שבכתב.

עשה קט

להיות הטהרה מכל הטומאות בטבילה במי מקוה, שנאמר "ורחץ במים את כל בשרו" (ויקרא טו,טז); למדו מפי השמועה שרחיצה זו במים שכל גופו עולה בהן בבת אחת.

עשה קי

להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בית בעץ ארז ואיזוב ושני תולעת ושתי ציפורים ומים חיים, שנאמר "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא יד,ב).

עשה קיא

להיות המצורע מגלח את כל שיערו, שנאמר "והיה ביום השביעי יגלח את כל שיערו" (ויקרא יד,ט).

עשה קיב

להיות המצורע ידוע לכול בדברים האמורים בו, "בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע, ועל שפם, יעטה; וטמא טמא, יקרא" (ויקרא יג,מה). וכן כל שאר הטמאים צריכין להודיע את עצמן.

עשה קיג

לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן, שנאמר "והייתה לעדת בני ישראל" (במדבר יט,ט).

עשה קיד

להיות מעריך אדם נותן דמים הקצובין בפרשה, שנאמר "איש, כי יפליא נדר" (ויקרא כז,ב).

עשה קטו

להיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר "והעמיד את הבהמה" (ויקרא כז,יא).

עשה קטז

להיות מעריך ביתו נותן כערך הכוהן, שנאמר "והעריכו הכוהן" (ויקרא כז,יד).

עשה קיז

להיות מקדיש שדהו נותן כערך הקצוב בפרשה, שנאמר "והיה ערכך, כפי זרעו" (ראה ויקרא כז,טז).

עשה קיח

לשלם השוגג במעילה מה שמעל לה' ולהוסיף חומש, שנאמר "ואת אשר חטא מן הקודש ישלם" (ויקרא ה,טז).

עשה קיט

להיות נטע רבעי קודש, שנאמר "יהיה, כל פרייו -- קודש הילולים" (ויקרא יט,כד).

עשה קכ

להניח פיאה.

עשה קכא

להניח לקט.

עשה קכב

להניח עומר השכחה.

עשה קכג

להניח עוללות בכרם.

עשה קכד

להניח פרט הכרם. לפי שבכל אלו נאמר "לעני ולגר תעזוב אותם" (ויקרא יט,י; ויקרא כג,כב); וזהו מצות עשה שלהם.

עשה קכה

להביא ביכורים לבית הבחירה, שנאמר "ראשית, ביכורי אדמתך" (שמות כג,יט; שמות לד,כו).

עשה קכו

להפריש תרומה גדולה לכוהן, שנאמר "ראשית דגנך... תיתן לו" (דברים יח,ד).

עשה קכז

להפריש מעשר דגן ללויים, שנאמר "כל מעשר הארץ..." (ויקרא כז,ל).

עשה קכח

להפריש מעשר שני להיאכל לבעליו בירושלים, שנאמר "עשר תעשר" (דברים יד,כב); מפי השמועה למדו שהוא מעשר שני.

עשה קכט

להיות הלויים מפרישין מעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותנין אותו לכוהנים, שנאמר "ואל הלויים תדבר" (במדבר יח,כו).

עשה קל

להפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשלישית ובשישית בשבוע, שנאמר "מקצה שלוש שנים, תוציא את כל מעשר תבואתך" (דברים יד,כח).

עשה קלא

להודות וידוי מעשר, שנאמר "ואמרת לפני ה' אלוהיך ביערתי הקודש" (דברים כו,יג).

עשה קלב

לקרות על הביכורים, שנאמר "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך" (דברים כו,ה).

עשה קלג

להפריש חלה לכוהן, שנאמר "ראשית, עריסותיכם -- חלה, תרימו תרומה" (במדבר טו,כ).

עשה קלד

להשמיט קרקע, שנאמר "והשביעית תשמטנה ונטשתה" (שמות כג,יא).

עשה קלה

לשבות מעבודת הארץ, שנאמר "בחריש ובקציר, תשבות" (שמות לד,כא).

עשה קלו

לקדש שנת יובל בשביתה כשמיטה, שנאמר "וקידשתם, את שנת החמישים שנה" (ויקרא כה,י).

עשה קלז

לתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר "והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה,ט).

עשה קלח

ליתן גאולה לארץ בשנת היובל, שנאמר "ובכול, ארץ אחוזתכם, גאולה, תיתנו לארץ" (ויקרא כה,כד).

עשה קלט

להיות גאולה בבתי ערי חומה עד שנה, שנאמר "ואיש, כי ימכור בית מושב עיר חומה" (ויקרא כה,כט).

עשה קמ

למנות שני יובל שנים ושמיטים, שנאמר "וספרת לך, שבע..." (ויקרא כה,ח).

עשה קמא

להשמיט כספים בשביעית, שנאמר "שמוט כל בעל משה ידו" (דברים טו,ב).

עשה קמב

לנגוש לנוכרי, שנאמר "את הנוכרי, תיגוש; ואשר יהיה לך את אחיך, תשמט ידך" (דברים טו,ג).

עשה קמג

ליתן מן הבהמה לכוהן הזרוע והלחיים והקיבה, שנאמר "ונתן, לכוהן, הזרוע" (דברים יח,ג).

עשה קמד

ליתן ראשית הגז לכוהן, שנאמר "וראשית גז צאנך -- תיתן לו" (דברים יח,ד).

עשה קמה

לדון בדיני חרמים, מהם לה' ומהם לכוהן, שנאמר "אך כל חרם אשר יחרים" (ויקרא כז,כח).

עשה קמו

לשחוט בהמה חיה ועוף ואחר יאכל בשרם, שנאמר "וזבחת מבקרך ומצאנך" (דברים יב,כא).

עשה קמז

לכסות דם חיה ועוף, שנאמר "ושפך, את דמו, וכיסהו, בעפר" (ויקרא יז,יג).

עשה קמח

לשלח אם ציפור מן הקן, שנאמר "שלח תשלח את האם" (דברים כב,ז).

עשה קמט

לבדוק בסימני בהמה, שנאמר "זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,ב).

עשה קנ

לבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא לטהור, שנאמר "כל ציפור" (דברים יד,יא).

עשה קנא

לבדוק בסימני חגבים לידע טהור מן הטמא, שנאמר "אשר לו כרעיים" (ויקרא יא,כא).

עשה קנב

לבדוק בסימני דגים, שנאמר "את זה, תאכלו, מכול, אשר במים" (ויקרא יא,ט; דברים יד,ט).

עשה קנג

לקדש חודשים ולחשב שנים וחודשים בבית דין בלבד, שנאמר "החודש הזה לכם, ראש חודשים" (שמות יב,ב).

עשה קנד

לשבות בשבת, שנאמר "וביום השביעי תשבות" (שמות כג,יב; שמות לד,כא).

עשה קנה

לקדש שבת, שנאמר "זכור את יום השבת, לקדשו" (שמות כ,ז).

עשה קנו

לבער חמץ, שנאמר "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו).

עשה קנז

לספר ביציאת מצריים בלילה הראשון של חג המצות, שנאמר "והגדת לבנך, ביום ההוא" (שמות יג,ח).

עשה קנח

לאכול מצה בליל זה, שנאמר "בערב, תאכלו, מצות" (שמות יב,יח).

עשה קנט

לשבות בראשון של פסח, שנאמר "וביום הראשון, מקרא קודש" (שמות יב,טז).

עשה קס

לשבות בשביעי בו, שנאמר "וביום השביעי, מקרא קודש" (שמות יב,טז; במדבר כח,כה).

עשה קסא

לספור מקצירת העומר תשעה וארבעים יום, שנאמר "וספרתם לכם, ממוחרת השבת" (ויקרא כג,טו).

עשה קסב

לשבות ביום החמישים, שנאמר "וקראתם בעצם היום הזה, מקרא קודש" (ויקרא כג,כא).

עשה קסג

לשבות בראשון של חודש השביעי, שנאמר "באחד לחודש, יהיה לכם שבתון" (ויקרא כג,כד).

עשה קסד

להתענות בעשירי בו, שנאמר "ובעשור לחודש תענו את נפשותיכם" (ראה ויקרא טז,כט; במדבר כט,ז).

עשה קסה

לשבות ביום הצום, שנאמר "שבת שבתון" (ויקרא טז,לא; ויקרא כג,לב).

עשה קסו

לשבות בראשון של חג הסוכות, שנאמר "ביום הראשון, מקרא קודש" (ויקרא כג,לה).

עשה קסז

לשבות בשמיני של חג, שנאמר "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).

עשה קסח

לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב).

עשה קסט

ליטול לולב, שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים" (ויקרא כג,מ).

עשה קע

לשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א).

עשה קעא

ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר "זה ייתנו, כל העובר על הפקודים" (שמות ל,יג).

עשה קעב

לשמוע מכל נביא שיהא בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).

עשה קעג

למנות מלך, שנאמר "שום ותשים עליך מלך" (דברים יז,טו).

עשה קעד

לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר "ועל המשפט אשר יאמרו לך -- תעשה" (דברים יז,יא).

עשה קעה

לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר "אחרי רבים -- להטות" (שמות כג,ב).

עשה קעו

למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).

עשה קעז

להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר "בצדק, תשפוט עמיתך" (ויקרא יט,טו).

עשה קעח

להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר "והוא עד, או ראה או ידע" (ויקרא ה,א).

עשה קעט

לחקור העדים הרבה, שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).

עשה קפ

לעשות לעדים זוממין כמו שזממו לעשות, שנאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).

עשה קפא

לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).

עשה קפב

להכין שש ערי מקלט, שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת" (דברים יט,ג).

עשה קפג

לתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר "ונתנו ללויים... ערים" (במדבר לה,ב).

עשה קפד

לעשות מעקה, שנאמר "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח).

עשה קפה

לאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר "אבד תאבדון..." (דברים יב,ב).

עשה קפו

להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה" (דברים יג,יז).

עשה קפז

לאבד שבעה עממים בארץ ישראל, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).

עשה קפח

להכרית זרעו של עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

עשה קפט

לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).

עשה קצ

לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).

עשה קצא

למשוח כוהן למלחמה, שנאמר "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל העם" (דברים כ,ב).

עשה קצב

להתקין יד במחנה, שנאמר "ויד תהיה לך, מחוץ למחנה" (דברים כג,יג).

עשה קצג

להתקין יתד, שנאמר "ויתד תהיה לך, על אזנך" (דברים כג,יד).

עשה קצד

להשיב את הגזל, שנאמר "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה,כג).

עשה קצה

ליתן צדקה, שנאמר "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו,ח; דברים טו,יא).

עשה קצו

להעניק לעבד עברי, שנאמר "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן אמה עברייה.

עשה קצז

להלוות לעני, שנאמר "אם כסף תלווה את עמי" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).

עשה קצח

להלוות לנוכרי בריבית, שנאמר "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.

עשה קצט

להשיב המשכון לבעליו, שנאמר "השב תשיב לו את העבוט" (דברים כד,יג).

עשה ר

ליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר "ביומו תיתן שכרו" (דברים כד,טו).

עשה רא

להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר "כי תבוא בכרם ריעך" (דברים כג,כה), "כי תבוא בקמת ריעך" (דברים כג,כו).

עשה רב

לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר "עזוב תעזוב, עימו" (שמות כג,ה).

עשה רג

להקים המשא על הבהמה, שנאמר "הקם תקים, עימו" (דברים כב,ד).

עשה רד

להשיב האבידה, שנאמר "השב תשיבם, לאחיך" (דברים כב,א).

עשה רה

להוכיח החוטא, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).

עשה רו

לאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר "ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא יט,יח).

עשה רז

לאהוב את הגר, שנאמר "ואהבתם, את הגר" (דברים י,יט).

עשה רח

לצדק המאזניים עם המשקלות, שנאמר "מאזני צדק אבני צדק" (ויקרא יט,לו).

עשה רט

לכבד החכמים, שנאמר "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט,לב).

עשה רי

לכבד אב ואם, שנאמר "כבד את אביך, ואת אימך" (שמות כ,יא; דברים ה,טו).

עשה ריא

ליראה מאב ואם, שנאמר "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט,ג).

עשה ריב

לפרות ולרבות, שנאמר "פרו ורבו" (בראשית ט,ז).

עשה ריג

לבעול בקידושין, שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה" (דברים כב,יג; וראה דברים כד,א).

עשה ריד

לשמח חתן את אשתו שנה אחת, שנאמר "נקי יהיה לביתו, שנה אחת..." (דברים כד,ה).

עשה רטו

למול את הבן, שנאמר "וביום, השמיני, יימול, בשר עורלתו" (ויקרא יב,ג).

עשה רטז

לייבם אשת אח, שנאמר "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).

עשה ריז

לחלוץ ליבם, שנאמר "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה,ט).

עשה ריח

לישא אונס את אנוסתו, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט).

עשה ריט

לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר "ולו תהיה לאישה, לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב,יט).

עשה רכ

לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר "וכי יפתה" (שמות כב,טו).

עשה רכא

לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא).

עשה רכב

לגרש בשטר, שנאמר "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).

עשה רכג

לעשות לסוטה כתורה, שנאמר "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).

עשה רכד

להלקות הרשעים, שנאמר "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).

עשה רכה

להגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וישב בה, עד מות הכוהן" (במדבר לה,כה).

עשה רכו

להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).

עשה רכז

להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).

עשה רכח

להיות בית דין שורפין באש, שנאמר "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).

עשה רכט

להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).

עשה רל

לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).

עשה רלא

לקבור הנהרג ביומו, שנאמר "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).

עשה רלב

לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).

עשה רלג

לייעד אמה עברייה, שנאמר "אשר לו יעדה" (שמות כא,ח), "ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ט).

עשה רלד

לפדות אמה עברייה, שנאמר "והפדה" (שמות כא,ח).

עשה רלה

לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).

עשה רלו

להיות החובל משלם ממון, שנאמר "וכי יריבון אנשים -- והכה איש" (שמות כא,יח).

עשה רלז

לדון בנזקי בהמה, שנאמר "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" (שמות כא,לה).

עשה רלח

לדון בנזקי הבור, שנאמר "כי יפתח איש בור" (שמות כא,לג).

עשה רלט

לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר "וכי יגנוב" (ראה שמות כא,לז), "אם במחתרת" (שמות כב,א), "וגונב איש ומכרו" (שמות כא,טז).

עשה רמ

לדון בנזקי הבער, שנאמר "כי יבער איש, שדה או כרם" (שמות כב,ד).

עשה רמא

לדון בנזקי האש, שנאמר "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב,ה).

עשה רמב

לדון בדין שומר חינם, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו כסף או כלים" (שמות כב,ו).

עשה רמג

לדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר "כי ייתן איש אל ריעהו חמור או שור" (שמות כב,ט).

עשה רמד

לדון בדין השואל, שנאמר "וכי ישאל איש מעם ריעהו" (שמות כב,יג).

עשה רמה

לדון בדין מקח וממכר, שנאמר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה,יד).

עשה רמו

לדון בדין טוען ונטען, שנאמר "על כל דבר פשע" (שמות כב,ח).

עשה רמז

להציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר "וקצותה, את כפה" (דברים כה,יב).

עשה רמח

לדון בדיני נחלות, שנאמר "איש כי ימות, ובן אין לו" (במדבר כז,ח), "והייתה לבני ישראל" (במדבר כז,יא).